יש קשר בין פילוסופיה לסגנון חיים. כיוון הקשר אינו ברור. ניתן
להניח, שסגנון חיים ישפיע על סגנון פילוסופי. פחות מובנת מאליה היא ההשפעה של
הפילוסופיה על סגנון החיים. זאת למרות שפילוסופים שהיו דמויות מופת הצטיינו, בין
היתר, בכך שהפילוסופיה שלהם וסגנון חייהם כוננו מסכת לכידה אחת. הדיאלוג
הפילוסופי הוא אמצעי מרכזי לעשייה ולהתפתחות פילוסופית, והשימוש הביקורתי בו יכול
להוות הדגמה ליחסים ההדדיים שבין פילוסופיה לסגנון חיים. הסמינר יערך בצורת
סדנא. הדיונים בסמינר ייסובו אודות בעיות פילוסופיות, כפי שהן משתקפות בתפיסה
הפילוסופית ובחיי היום-יום של המשתתפים. כמוקדי הדיון ישמשו מאמרים, שהינם ציוני
דרך משמעותיים בהתפתחות הסגנון הפילוסופי הביקורתי, מאמרים המייצגים תפיסות עולם
חלופיות בפילוסופיה של המאה ה-20 (כמו למשל, אקזיסטנציאליזם, פנומנולוגיה,
רציונאליזם על זרמיו השונים, וכיו"ב). המשתתפים בסמינר ירכשו ידע אודות הרקע
להתפתחות הפילוסופיה הביקורתית - משבר הפילוסופיה הקלאסית ומופעו בתקופתנו החדשה
(דיוהם, וויטהד, רסל); ישום העמדה הביקורתית בתחום המטפיסיקה, המדע ותורת
הרציונליות, הדיאלוג הפילוסופי וסגנון החיים .(Popper, Bunge, Bartley, Agassi,
Gellner, Miller and Jarvie) כמו כן, יפתחו המשתתפים את כישוריהם בבחינת היחס
הביקורתי שבין טעון לרטוריקה -- היחס שבין טעונים העולים בדיאלוג ביקורתי לבין
הרטוריקה של הצגתם.
הרציונליות הביקורתית רואה בדיאלוג אמצעי מרכזי לברור
והתפתחות רעיונות. לפיכך ימנע הרציונליסט הביקורתי מכל ניסיון לחשק את הדיון
הביקורתי אחת ולתמיד בפני דוגמה או ספק. נקודת המבט של הרציונליזם הביקורתי מאפשרת
הצגה מרעננת של הבעיות הקלאסיות מתחום תורת הידיעה, בעיית האינדוקציה ובעיית
האישוש; המעמד (בתחום הרציונליות) והמאפיינים של תיאוריות מטפיסיות ומדעיות; של
פסוידו-מדע, מיתוס, דת ומגיה; ושל המתודולוגיה של הדיון הביקורתי. להצגה זו תהיינה
השלכות גם על הדיון בבעיות אחרות -- פילוסופיות (למשל, גוף-נפש) וקיומיות (כמו אלה
הנוגעות לפיתוח, השקפת עולם וסגנון חיים בתרבותנו המודרנית).
